התקדמות מבצעי החיסונים בעולם ופרסום דוחות הרבעון הרביעי של 2020 החזירו למוקד את השאלה האם צפויה התפרצות אינפלציונית השנה.
התזה שלי, המבוססת על הנתונים הקיימים היום, היא כי הצמיחה הכלכלית השנה תהיה חזקה מהצפוי. צמיחה שיכולה להחזיר את האינפלציה לרמה של 2%.
אין צמיחה ללא אינפלציה, ולמעשה הציפיות לצמיחה כבר מעלות את האינפלציה. חברות ופרטיים שמאמינים כי תהיה אינפלציה מקדימים רכישות, מעלים ביקושים ובכך גם את האינפלציה.
הבנקים המרכזיים בארה”ב ובמערב הציבו להם כמטרה סביבת אינפלציה של כ- 2%. הסיבה שאין אינפלציה בפועל היא כי הביקושים כלואים בשל שיעורי התחלואה שעדיין לא יורדים והסגרים. לדעתי אנשים כמהים לחזור לשגרה ומה שנראה לאחר פתיחת הכלכלות בעולם יהיה דומה לבום כלכלי שחווה העולם לאחר מלחמות גדולות. זוהי כבר דעה אישית שצריכה להיתמך בנתוני הרבעון הראשון של השנה.
מדד מנהלי הרכש בארה”ב ירד בדצמבר אך המגמה ברורה. כשהמדד בשיא זה בדרך כלל מעיד שהדולר מצא תחתית. למרות שהפעם צפוי גירוי פיסקאלי נוסף שיכול לדרדר את הדולר עוד יותר.
השיפור באבטלה נבלם חזק בדצמבר עם דוח התעסוקה שפורסם אתמול. השוק איבד 140 אלף משרות כשתחזית הכלכלנים הייתה לתוספת של 50 אלף. זוהי הירידה הגבוהה ביותר בחודש אחד מאז אפריל 2020. הדבר המעודד הוא שהירידה אינה רוחבית בכל הענפים ומובלת בעיקר על ידי סקטור ההסעדה והאירוח.
הנתונים הסטטיסטיים של ההדבקה בארץ עם סוף הסגר השלישי נותנים תחושה מטעה לגבי התפתחות המגיפה בארה”ב ובעולם. בארה”ב רואים בחודש האחרון תנופה גדולה במספר המתחסנים וירידה בנדבקים . אם כי התחלואה, כמו בארץ, אינה יורדת עדיין.
הגירויים המוניטריים והפיסקאלים ממשיכים לעלות לגבהים חסרי תקדים. פרסום דוח התעסוקה בארה”ב אתמול מהווה עוד זרז לאישור תוכנית ביידן על ידי הקונגרס ביום חמישי בשבוע הבא. תוכנית לגירוי פיסקאלי של כ 1.9 טריליון דולר.
בדרך כלל למחזורים כלכליים יש שונות בין אזורים. הפעם התאוששות תקרה בכל העולם בו זמנית. השוק מצביע על כך שזה בהחלט יכול להיות. דוחות הרבעון הרביעי של מרבית החברות בסקטור הפיננסים, המוליכים למחצה והביגטק שדווחו השבוע הם עוד עדות להתאוששות. עונת הדוחות רק התחילה אך הנתונים עד כה מצביעים על כיוון ברור.
אני צופה שמניות מחזוריות (חברות המושפעות מגאות ושפל “Cyclical Stocks“) יניבו ביצועים טובים, סחורות יניבו תשואות יציבות ושיעורי הריבית יעלו במהלך השנה.
כמו תמיד, זו רק תזה שאני עוקב אחריה, עד שהנתונים יוכיחו אחרת. פעולת המחיר יכולה להיות חשובה אף יותר מהנתונים הכלכליים במעקב אחר תזה זו מכיוון שפעמים רבות השוק צופה פני עתיד ומקדים את העובדות הפונדמנטליות.
השלכות על מחירי המניות
השקעה במניות באופן כללי כסוג נכסים רחב צריכה להניב תשואה גבוהה בתקופה בה הצמיחה הכלכלית חזקה. עם זאת, יכולים להיות פערים גדולים בין המגזרים השונים.
מניות חברות הדיגיטציה, ענן וסייבר, השיגו תשואות עודפות במהלך המגיפה וזה לא יפתיע אם הם יציגו ביצועים פחות טובים השנה כאשר משקיעים יעדיפו חברות אחרות במחירים נמוכים יותר.
גם חברות המסחר אלקטרוני והעבודה מהבית יעמדו השנה במבחן. בדרך כלל משקיעים מתחילים לדאוג להערכת השווי כאשר הריבית מתחילה לעלות. אני אוהב את מניות המסחר האלקטרוני בטווח הקצר, אך השוואת מחירי המניה אל מול המחירים בסקטורים אחרים תהיה הרבה יותר קשה השנה.
כלכלה חזקה עדין לא הופכת אותי לדובי על חברות הצמיחה כמו תוכנה ומסחר אלקטרוני, אך עלינו להביא בחשבון כי המניות האלו עלולות להיות בלחץ אם הערכות השווי יתחילו לרדת.
הנהנות העיקריות יהיו מניות חברות מוצרי המותרות (“consumer discretionary stocks“) כגון מסעדות ובגדים, כמו גם תעשיות וחומרים. מוליכים למחצה ומגזרי טכנולוגיה מחזוריים אחרים כמו חברות חומרה, חומרים ומתכות אמורים להפיק תועלת מגאות כלכלית ואינפלציה עולה.
שיעורי הריבית
הסיכון הגדול ביותר לשוק בחודשים הקרובים הוא האמונה ההולכת וגוברת בקרב המשקיעים שהפד יעלה את הריבית. זה יכול לדחוף את תשואות האג”ח הארוכות לגבהים חדשים. אם התשואה תעלה לאזור 1.3% זה יכול לעורר חשש רציני בקרב המשקיעים, במיוחד אם המהלך מתרחש במהירות.
התיק הלאסולידי מבוסס על נתונים ולא על אמונות או דעות. החזקת אג”ח בתשואות האלו ועם סיכון הריבית היא השקעה בעלת יחס סיכון תשואה לא טוב.
על בסיס הנתונים השוק כבר מתמחר אינפלציה בגובה של כ 2%. זהו הפער היום בין תשואות האג”ח המוגנות אינפלציה לאג”ח הלא מוגנות.
אני כן רואה את האג”ח ככלי שיכול להגן על תיק המניות בסביבה כלכלית מוטת צמיחה. ישנם כמה תעודות סל אג”ח הפוכות כמו TBT שיכולות לספק גידור טוב. אך שימו לב שהתעודות האלו ממונפות ודורשות מעקב צמוד.
אפשרות הגנה סולידית יותר היא רכישת חברות הנהנות מעליית ריבית – בנקים בעיקר. תעודת סל של הבנקים האזוריים KRE או סקטור הפיננסים XLF.
צמיחה תמיד מלווה באינפלציה שמלווה בריבית. אני לא רוצה לנסות ולהרוויח מעליית הריבית אלא מהצמיחה עצמה. לטווח הארוך, יחס סיכון תשואה בהשקעה בחברות המייצרות תזרים עולה על היחס במכשירים פיננסים מורכבים. מכשירים המנסים לנצל תנועות מחיר, אינפלציה וריבית. אבל כגידור סיכון בטווח הקצר זה נראה לי רעיון טוב.
גילוי נאות: אינני יועץ השקעות. כתבתי את המאמר הזה בעצמי, הוא מביע את דעותי שלי ואין בו בגדר המלצה לבצע פעולה בנייר ערך. אינני מקבל שום תמורה ואין לי קשר עסקי עם חברה אשר מניה מוזכרת במאמר זה. השקעות בניירות ערך כרוכה בסיכון.אחריות על כספכם היא שלכם בלבד.
