התיק עלה בשבוע שעבר ב-2%. תנאי השוק השתפרו באופן כללי, אך פרסום דוחות חלשים מחברות הטכנולוגיה הגדולות החליש את מניות הטכנולוגיה, במיוחד במגזרים כמו ענן ופרסום מקוון.
הביצועים של החברות בתיק היו בעלי שונות גבוהה בדומה לתנודתיות והשונות בשוק. המפסידה הגדולה ביותר הייתה אמזון (AMZN), ירידה של 13%. בין המנצחות, יש לנו מספר מניות עם תשואה דו ספרתית במהלך השבוע: Teladoc (TDOC) 23%, Shopify (SHOP) 15%, Nvidia (NVDA) 11%, Fiverr (FVRR) 11% ו-Global-e (GLBE) 10%.
השבוע היה די חיובי וייצר קצת רוח גבית למניות הצמיחה והטכנולוגיה עד לפרסום דוחות ענקיות הטכנולוגיה. אפל (AAPL) הייתה הטכנולוגית הגדולה היחידה שהכתה את התחזיות ברבעון השלישי.
מחכים לפד
נתוני המאקרו ממשיכים להתפתח בכיוון הנכון, כאשר אינדיקטורים מובילים מראים על האטה באינפלציה.
נתוני אינפלציית הליבה (ללא מזון ואנרגיה) – PCE שפורסמו בשישי היו מעט מתחת לציפיות ומדד עלות התעסוקה יורד מרמות השיא.
אני לא חושב שהפד הולך להתהפך בקרוב, אבל כן יראה קצת התמתנות במסרים קדימה.
עלויות ההובלה שהיוו גורם מרכזי להתפרצות האינפלציונית נמצאות כעת מתחת לממוצע לטווח ארוך.
שוק נדל”ן מצטנן הוא עוד אינדיקטור למיתון. ירידה של 1.6% באוגוסט 2022, הירידה הגדולה ביותר מאז מרץ 2009.
הפער בין הצמיחה הכלכלית לתשואות האג”ח בולטת לאחרונה. בהסתכלות על מדדי מנהלי הרכש PMI, התשואות אמורות להיות נמוכות בהרבה בהתבסס על הפעילות התעשייתית.
אינפלציית שיא היא ללא ספק הסיבה העיקרית לכך שיש לנו תשואות גבוהות עם צמיחה כלכלית נמוכה. עם זאת, כשהתנאים המוניטריים מתהדקים במהירות והצמיחה הכלכלית מואטת ברחבי העולם, סביר להניח שהתשואות והאינפלציה ירדו ב-2023.
השוק יתמקד השבוע בפגישת הפד ובהחלטת הריבית ביום רביעי. כולם מצפים לעלייה של 0.75%, אבל השאלה הגדולה היא האם הפד ישדר שהוא פתוח יותר להאט את ההידוק.
כותרות העיתונים
כשהמגמה בשוק מתוארת בכל כותרות העיתונים זה מעיד שהמגמה ידועה לכל ומגולמת כבר במחירים. במובן מסוים כדאי להחזיק בדעה הפוכה לדעה בתקשורת.
הנה האקונומיסט מסמן את השיא העליון והתחתון של שוק המניות במהלך התרסקות הקורונה.
הדוגמה המפורסמת ביותר היא אולי השער הזה של-BusinessWeek מאוגוסט 1979: The Death of Equities: How Inflation Is Destroying The Stock Market.
השוק סבל בחודשים שלאחר פרסום השער הזה, עם ירידה ניכרת והרבה פעולות מחירים צדדיות עד שהשווקים הגיעו לתחתית סופית ב-1982.
כפי שניתן לראות ההכרזה על מותן של המניות הייתה מוקדמת מדי. שנת 1982 התבררה כנקודת כניסה מצוינת למשקיעים לטווח ארוך.
מיצוע עלות – יתרון התנודתיות
משקיעים לטווח ארוך המשתמשים באסטרטגיית מיצוע עלות נהנים למעשה מהתנודתיות בטווח הקצר כל עוד הם פועלים על פי התוכנית באופן עקבי לאורך שנים רבות.
ככל שההשקעה תנודתית יותר, כך תגדל התשואה בסוף התקופה.
נניח שמחיר היעד למניה בעוד 5 שנים מהיום הוא 250. אם המניה נסחרת כעת במחיר של 150, התשואות הצפויות לאורך 5 שנים עד ל-250 הן 10.8% לשנה.
אם מחיר המניה יורד ל-100, התשואה השנתית שלך תגדל ל-20.1%.
אם מחיר המניה יורד ל-75$, התשואה הצפויה תגדל ל-27.2%.
מיצוע עלויות מבוצע על ידי הזרמה קבועה לתיק או על ידי החזקת תיק מגוון ואיזון מחדש באופן קבוע, כלומר מוכרים את ההשקעות שעלו במחיר וקונים יותר מאלה שהמחיר זול יותר.
כאשר משתמשים במיצוע התנודתיות בטווח הקצר ממקסמת את התשואות, ונכס תנודתי יותר יכול לתת יותר רווחים מאשר נכס פחות תנודתי.
מאמר שנכתב בשנת 2019 מ-Servo Wealth שכותרתו How Great Is Dollar-Cost Averaging. משווה בין מניות מול אג”ח לאורך שני עשורים. הנתונים מראים שלמניות ואיגרות חוב היו תשואות דומות, אבל המניות היו הרבה יותר תנודתיות.
התשואה של קרן מניות כל העולם Vanguard Total Stock Market Index Fund (VTSMX) הייתה רק 5.9% לשנה מינואר 2000 עד אוגוסט 2019. לא רק שזה 40% פחות מהתשואה לטווח ארוך על מניות בארה”ב, היא בקושי מנצחת את התשואה על איגרות חוב.
במהלך אותה תקופה, קרן אג”ח כל העולם Total Bond Market Index (VBMFX)Vanguard עלתה 4.9%. הירידה המצטברת הכי גרועה במניות מאז שנת 2000 הייתה -50.9%, לעומת -4.0% בלבד באג”ח, נראה כי המניות מפסידות לאג”ח.
מניות סיפקו תשואות קנייה והחזקה דומות לזו של אג”ח בעלות תנודתיות גדולה בהרבה, מה שלא נשמע אטרקטיבי במיוחד עבור משקיעים במניות.
עם זאת, השקעה באופן קבוע מדי חודש או כל שנה, הייתה מניבה הרבה יותר כסף במניות מאשר באג”ח.
התנודתיות השליליות במניות הייתה מאפשרת קניית מניות במחירים נמוכים בהרבה. מחירים נמוכים כיום פירושם רווחים גדולים יותר בעתיד.
המאמר מניח שני משקיעים שמתחילים להכניס 1,000 דולר לחודש בחשבון מינואר 2000 עד אוגוסט 2019. שניהם חסכו 236,000 דולר במהלך 236 חודשים.
המשקיע הראשון קנה את קרן המניות של Vanguard Total Stock Market Index מדי חודש. ערך התיק הסופי שלו הסתכם בסך של $630,983, או $394,983 יותר מהקרן. התשואה הממוצעת המשוקללת בפועל התבררה כ-9.2% לשנה, מכיוון שרבות מהתוספות בוצעו במחירים נמוכים יחסית וכולן חוו זינוק חזק בשנים האחרונות.
המשקיע השני קנה את קרן מדד האג”חים ה-Vanguard Total Bond Market מדי חודש. שווי התיק הסופי שלו היה נמוך בהרבה – רק 361,874 דולר. הוא הרוויח רק 125,874 דולר על הקרן, פחות מ-1/3 מהרווח שהשיג המשקיע במניות. התשואה הממוצעת המשוקללת הייתה רק 4.2% לשנה, פחות מ-1/2 מהתשואה של המשקיע במניות.
במילים פשוטות, למניות ולאג”ח היו תשואות דומות, אבל המניות היו הרבה יותר תנודתיות. באסטרטגית מיצוע עלות המניות, הרווח מהתנודתיות גדול. שווי תיק של כמעט 631 אלף דולר למניות לעומת 395 אלף דולר לאגרות החוב.
מתוך סיכום המאמר: מיצוע עלות על בסיס קבוע וממושמע היא אסטרטגיית ההשקעה הכי לא מוערכת שיש. היא מנצלת את מלוא התשואות במניות, הופכת את התנודתיות המעצבנת של המניות ליתרון ומקבלת עלייה נוספת מריבית דריבית לאורך זמן. רק זכרו, זה עובד רק עם מניות (משקיעים צעירים לא צריכים להחזיק אג”ח) וזה עובד רק אם תתמידו בזה.
המשפט האחרון הוא קריטי. זה עובד רק אם מתמידים בזה.
גילוי נאות: אינני יועץ השקעות. כתבתי את המאמר הזה בעצמי, הוא מביע את דעותיי שלי ואין בו בגדר המלצה לבצע פעולה בנייר ערך. אינני מקבל שום תמורה ואין לי קשר עסקי עם חברה אשר מניה מוזכרת במאמר זה. השקעות בניירות ערך כרוכה בסיכון. אחריות על כספכם היא שלכם בלבד.